ועדת החוץ והביטחון בראשות ח”כ יולי אדלשטיין צמצמה באופן משמעותי את צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ”ד -2024, שעוסק בהארכת צו החיסיון בנושאים הקשורים לקו צינור הנפט אילת – אשקלון (קצא”א), ובעקבות זאת אישרה פה אחד את הארכתו בנוסח מקל עד לתאריך הראשון יוני 2025.
יו”ר הוועדה ח”כ יולי אדלשטיין אמר: “הנוסח שאישרנו שומר על האיזון הנכון בין הגנה על ביטחון המדינה מצד אחד, ומצד שני על זכותו של הציבור לקבל מידע מרשויות ציבוריות, דבר הנתפס כעקרון יסוד של המשטר הדמוקרטי. עלינו להקפיד שלא יעשה שימוש לשווא בטענות לשמירה על ביטחון המדינה, בנושאים שאינם קשורים לכך. הוועדה תמשיך לעקוב ולפקח על הנושא, ותבצע התאמות ותיקונים במידת הצורך”.
קו צינור הנפט אילת-אשקלון הוא קו צינור המעביר נפט גולמי מנמל אילת לנמל קצא”א באשקלון. הקו משמש למעשה גשר יבשתי להעברת הנפט שעוקף את תעלת סואץ. הקו מופעל היום ע”י חברת “קו צינור אירופה אסיה בע”מ”, שהיא חברה ממשלתית ונחשב למתקן אסטרטגי בעל חשיבות עליונה בשל היותו מאגר דלק בחירום. לא הרבה יודעים, אולם, לאחר התערערות היחסים עם ברית המועצות בעקבות מלחמת סיני ב-1956 המתקן הזה הוקם ובאמצעותו הוזרם נפט שרכשה ישראל מאיראן. החברות שהפעילו את הקו לאורך השנים התחלפו, תקופה מסויימת את הקו החזיקה חברה בבעלות משותפת של איראן וישראל. חברה אחרת שהפעילה את הקו הייתה ברובה בבעלותו של הברון אדמונד דה רוטשילד. שנות ה-70 היו שנות שיא הפעילות של הצינור, הוזרמו בו מדי שנה מעל 30 מיליון טון נפט. בשנת 2017 בעקבות חוק שחוקק עבר תפעול הקו לחברה ממשלתית.
לאורך השנים, התרחשו מספר אירועים משמעותיים בהם נגרם נזק לסביבה, מדליפה או מהזרמת נפט, תוצאה של פגיעה בצינור. ב-1975 דלף נפט בהיקף של מעל 8,000 מטרים מעוקבים מדרום לשמורת עברונה. ב-1979, הורשעה החברה בזיהום מפרץ אילת, חויבה לשלם על ניקוי הים ובנוסף נקנסה. ב-2011 טרקטור שפעל בשמורת נחל צין בסמוך לצינור, פגע בו וכחודשיים לאחר מכן שוב פגע דחפור באותו הצינור, בשתי הפעמים כמויות אדירות של דלק סילוני דלפו. ב-2020 דלף נפט גולמי ממיכל באשקלון, מאות מתושבי העיר התלוננו על כאבי ראש והקאות.
בשנת 2022, הורשעה חברת קצא”א ובכירים לשעבר בה, בזיהום כבד של נחל צין וסביבתו. ביהמ”ש קבע כי החברה ובעלי התפקידים בה, לא נערכו כראוי לטיפול באירוע חירום. גזר הדין הטיל על החברה קנס בגובה 1.6 מיליון ש”ח ועל שלושה מהבכירים הוטל קנס נוסף.
התקלה המשמעותית ביותר התרחשה בלילה שבין 3 ל-4 בדצמבר בשנת 2014. הצינור נפרץ צפונית לאילת, בסמוך לישוב באר-אורה. 5 מיליון ליטרים של נפט גולמי דלפו לשמורת הטבע עברונה וגרמו לנזק סביבתי עצום. 80 אזרחים ירדנים ששאפו את הגזים הרעילים באוויר פונו לבתי חולים. במסגרת הסדר פשרה בהליך אזרחי, קצא”א נשאה בהוצאות שהנזק יצר ושילמה 100 מיליון ש”ח. בנוסף קצא”א נדרשה לממן את טיהור הקרקע, בין השאר באמצעות פינוי אלפי טונות של קרקע מזוהמת מהמקום. פעולות השיקום אז נוהלו ע”י המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע שהייתה בין הגופים שביקשו מוועדת החוץ והביטחון של אדלשטיין, להסיר את צו החיסיון.
אל החברה להגנת הטבע הצטרפו איגוד ערים נפת אשקלון, עיריית אילת, המועצות האזוריות והארגונים הסביבתיים שהעבירו לוועדה את הערותיהם ביחס לצו הקיים והצביעו על סכנות בריאותיות לתושבים המתגוררים בסביבת המתקנים. איגוד ערים נפת אשקלון וכן רשויות ומועצות מקומיות טענו, שאין באפשרותן לבצע את תפקידן על פי דין ולפקח על קצא”א, משום שחסר להן המידע הנדרש לצורך ביצוע פיקוח נאות.
לאור הטענות האלה, הייעוץ המשפטי לוועדה הציע שינויים בצו, הנותנים מענה לדעתו לטענות שהועלו, והמשקפים לתפיסתו, איזון בין ביטחון המדינה לבין הזכויות והאינטרסים נוספים כמו בריאות הציבור, שמירה על קרקעות המדינה ואיכות הסביבה ושמירה על פרנסתם של התושבים המתגוררים באזור. בצו הקיים מטיל סעיף 1 (א) סודיות על מידע בתחומים נרחבים של פעילות החברה. אחד השינויים שאושרו בנוסח יאפשרו לחשוף מידע ספציפי בנושא מסוים ללא פרסום היבטים אחרים האסורים בפרסום.
הדיון בוועדה בנושא שהתקיים שבוע קודם, הסתיים ללא הסכמות משום שמשרד האוצר התנגד לחלק מהשינויים שהציעו הייעוץ המשפטי של הוועדה. בדיון האחרון קבעה הוועדה, כי על אף האמור בסעיף קטן (א), ידיעה באותו סעיף קטן שפרסומה הותר בידי שר האוצר או מי מטעמו, לא תהיה עניין סודי. החליט שר האוצר או מי מטעמו ביחס לידיעה הנוגעת לחברה, תפורסם החלטתו באתר האינטרנט של משרד האוצר והידיעה תפורסם באתר האינטרנט של החברה, למעט החלטות שהתקבלו על ידי הצנזור הצבאי.
היום נמסר למעריב ממשרד האוצר כי: “נציגי הממשלה הציגו בדיון את עמדתם ביחס לנוסח הצו. כפי שעולה מהדיון הובהר, שנציגי הממשלה הרלוונטיים יקבעו את אופן חשיפתו של מידע מעורב לשם שמירה על האינטרסים שביסוד הצו”.
ארגוני איכות הסביבה בהחלט יכולים להיות מרוצים מהשינוי. המידע שיותר בפרסום יכלול בין היתר אישור על ביצוע בדיקות תקופתיות של ציוד לפי הוראות יצרן; פנקס הדרכות אודות תנאי היתר הרעלים ויומן אירועים סביבתיים; אישורים בדבר פסולת מסוכנת, מסמכי היערכות לחירום ותגובה מידית לאירועי חומרים מסוכנים, פנקס תיעוד תרגילים ותחקירי תרגילים; תחקירי אירועי חומרים מסוכנים; סקרים סיסמיים וסקרים גיאולוגיים המעידים על עמידות חוות המכלים, הצינורות והמסוף הימי לרעידות אדמה; נהלי בטיחות ונהלים למניעות תאונות ודליפות במסופים הימיים ובחוות המכלים. הארגונים הסביבתיים “עמותת צלול”, “החברה להגנת הטבע” ו”אדם טבע ודין” אכן הביעו שביעות רצון מההחלטה ועם זאת מסרו שימשיכו לפעול להסרה נרחבת יותר של צו החיסיון.
שינוי נוסף שאישרה הוועדה הוא, הסמכת עובד אחד בלבד מבין עובדי כל אחת מהרשויות המקומיות הרלבנטיות ורשות הטבע והגנים, שיעברו התאמה ביטחונית על מנת שיהיו רשאים לעיין במידע לצורך פיקוח. הרשויות המצוינות בתוספת לחוק הן איגוד ערים נפת אשקלון; בני שמעון; חבל אילות; מרחבים; עיריית אילת; ערבה תיכונה ורמת הנגב. כאמור, השינויים המוצעים בצו יאפשרו פיקוח מלא ואפקטיבי יותר של הרשויות המקומיות ורשות הטבע והגנים על פעילות החברה. הפיקוח יתבצע באמצעות מינוי פקחים בעלי סיווג בטחוני מתאים.
ראש העיר אשקלון, תומר גלאם בירך על ההחלטה ומסר למעריב: “אשקלון לא תהיה החצר האחורית של מדינת ישראל. הסיכונים בהימצאות של קצא״א בעיר ידועים היטב לכולם לפני השבעה באוקטובר והם קיבלו משנה תוקף אחרי השבעה באוקטובר, נוכח העובדה שאשקלון מצויה בטווח ירי הרקטות מרצועת עזה. עיריית אשקלון והגורמים המקצועיים באיגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון, מתנגדים נחרצות להגדלת כמות הנפט שתאוחסן בחוות הדלקים של קצא”א. הגדלת הכמות המאוחסנת והמשונעת במתחם תגדיל את הסיכונים הבריאותיים, הביטחוניים והסביבתיים, ואת חשיפתם של תושבי אשקלון לזיהום אוויר ומטרדי ריח”.
גלאם הוסיף ואמר כי “ניסיון העבר מלמד על מקרים רבים של אירועי סביבה, פליטות לאוויר, דליפות ומטרדי ריח שמקורם בפעילות קצא”א ועל הפרות חוזרות ונשנות של התנאים הסביבתיים מצד קצא”א על כל המשתמע מכך מבחינת הסכנות לבריאותם של תושבי אשקלון והאזור. אני כראש העיר ויו”ר האיגוד אמשיך לשמור על האינטרסים של תושבי אשקלון ולעשות הכול על מנת להבטיח את שלומם ובריאותם”.
מעיריית אילת נמסר למעריב: “כידוע התנגדה עיריית אילת להארכת החיסיון על פעילות חברת קצא”א, מאחר שהוא פוגע בעקרונות של שקיפות ופיקוח ציבורי וביכולת של העירייה להגן על תושבי העיר ונכסיהם וכן על נכסי הטבע של אילת בראשם המפרץ. יש לזכור, שהנסיבות ההיסטוריות שחייבו את הטלת החיסיון על קצא”א בגלגולה הקודם כחברה משותפת למדינות ישראל ואיראן, אינן חלות היום וודאי שאינן תואמות את רוח התקופה הדוגלת בשקיפות. לאורך כל הדרך הבהיר ראש עיריית אילת – אלי לנקרי, כי לא תאושר כל פעילות המסכנת את מפרץ אילת המהווה את אבן היסוד הכלכלית עליה נשענת העיר אילת וכי לא ייתן יד לחשיפה של תושבי העיר והנופשים בה, למפגעים סביבתיים ובריאותיים בלתי נסבלים. הסרת החיסיון תאפשר לעיריית אילת להמשיך ולפעול בהתאם לסמכויות, למען העיר אילת ותושביה”.